בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.

מָה שֶׁאֹמַר עַכְשָׁו יָחוּל עַל כָּל מִין בְּנִפְרָד:
הַמֵּאִית הַנִּמְצֵאת בְּתַחְתִּית שֶׁל מַה שֶׁהִנַּחְתִּי בַּצַּד – תִּשָּׁאֵר בֵּינְתַיִם טֶבֶל.
שְׁאָר מַה שֶׁהִנַּחְתִּי בַּצַּד – הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל הַכֹּל.
הַמֵּאִית שֶׁהִזְכַּרְתִּי וְעוֹד תֵּשַׁע מֵאִיּוֹת בַּצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל מַה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן, הֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן.
הַמֵּאִית שֶׁהִזְכַּרְתִּי – הֲרֵי הִיא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
עוֹד תֵּשַׁע מֵאִיּוֹת בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מַה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן – הֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מַעֲשַׂר עָנִי – הֲרֵי הֵן מַעֲשַׂר עָנִי.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִפְדּוֹת מַעֲשֵׁר שֵׁנִי. (ברכה זו יש לומר רק כשהפירות בוודאי לא מעושרים ובוודאי שייכים לשנת מעשר שני)
מַה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ – הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרָד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ, בִּשְׁבִילִי.
וְאִם יֵשׁ כָּאן פֵּרוֹת רְבָעִי, הֲרֵי הֵם בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכָּן, מְחֻלָלִים, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרָד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ בִּשְׁבִילִי.